הומאופתיה וטיפול נפשי
החזרת איזון במשבר נפשי ובריאותי ובמצבים כרונים
מילדות רציתי לרפא – כשגדלתי התלבטתי האם ללמוד רפואה, או פסיכולוגיה (האם ריפוי מתחיל בנפש? האם מחלה וכאב בגוף מבטאים כאב נפשיהאם טיפול נפשי ירפא אולקוס?) או אולי ללמוד פילוסופיה כדי לדעת איך לחשוב ולהבין יותר?
בסופו של דבר באוניברסיטה העברית למדתי פסיכולוגיה ופילוסופיה לתואר הראשון ופסיכולוגיה לתואר שני אבל רק כשנרפאתי בטיפול הומאופתי הבנתי שיש רפואה הוליסטית שמכוונת לרפא גם את הגוף וגם את הנפש.
למדתי הומאופתיה קלאסית ורפואה מערבית במשך 4 שנים, את הסטאז עשיתי בשערי צדק בירושלים, ובקליניקות פרטיות,עם רופאים שהם גם הומאופתים (דר סיגל), (דר קליינברגר) ןפסיכיאטרית (דר אירירה)
.
ב1999 כשסימתי לימודים וסטאז והצטרפתי לאגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית, נרשמתי במשרד הבריאות, ולימדתי בבית ספר מקצועי להומאופתים בירושלים (תוכנית 4 שנים בניהולה של ד"ר סוזן קליינברגר שמיועדת בעיקר למטפלים).עד 2016 לימדתי וניהלתי את תוכנית הסטאז, הנחיתי מתמחים וליוויתי הומאופתים בתחילת דרכם.במקביל טיפלתי בהומאופתיה ב3 קליניקות פרטיות.
לאורך השנים המשכתי להתעניין בשאלה מהו ריפוי, מה גורם לסבל ומחלה. לימדתי ולמדתי גישות שונות איך להתאים אינדיבידואלית תרופה הומאופתית, וגם השתלמתי והוסמכתי בגישות פסיכולוגיות שהמשותף לכולן היא ההכרה ביכולת ריפוי עצמי והסתמכות על תהליכי ריפוי טבעים, חיפשתי ומצאתי גישות שמחפשות דרכים לעורר תהליכים שכאלה. (פסיכולוגית העצמי, פסיכולוגיה יונגיאנית, קוהוט, גישות הומניסטיות, פסיכותירפיה התמקדות על פי ג'נדלין ועוד).
לאורך השנים טיפלתי במבוגרים וילדים בקליניקה פרטית בתל אביב ירושלים ובמנהטן.
בב
למה לבחור בטיפול הומאופתי - ניצול יכולת הריפוי הטבעית של הגוף
במה אפשר לטפל? דוגמאות (טיפול בחוסר ביטחון בעבודה)
אפשר לטפל בהומאופתיה במחלות כמו ברונכיטיס, מחלות ריאות, שיעול כרוני, נזלת כרונית, מחלות אף אוזן גרון, דלקות אוזנים חוזרות דלקות גרון, מחלות חום, מחלות עיניים, אלרגיות, גידולים, זיהומים, הרעלות, דלקות פרקים, כאבי גב, בעיות נוירולוגיות (פרקינסון בשלבים מוקדמים), סחרחורת, פרכוסים, דימנציה, בעיות עיכול, מחלות מיעיים, עצירויות ושלשולים, קרוהן, מעי רגיז, מחלות כבד וכיס מרה, מחלות בדרכי השתן, בעיות הורמונליות, אנדוקרינולוגיות, חילוף חומרים, סכרת, תת פעילות של בלוטת התריס, הרטבה הזעה מוגברת, מחלות דם, מחלות אוטואימוניות, אלרגיוץ, מחלות עור, מחלות מין, הפרעות ומצוקות נפשיות מכל סוג, דיכאון, חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, סכיזופרניה, חרדה חברתית, הפרעות שינה, פוביות,ניהול כעסים ובעיות התנהגות הפרעות קשב וריכוז ועוד. דוגמאות טיפול הומאופתי בחרדה ובחוסר ביטחון - דוגמא אם לבת 27 פנתה לטיפול עבור בתה וספר כך: נכנסתי להריון רק אחרי טיפולי הפריה, וזה היה הריון של תאומים. בחודש השביעי אושפזתי כי התחילה לידה, הרופא אמר "חיבים לנסות לעצור את הלידה כדי לשמור על חיי העוברים – אם יוולדו כל כך קטנים לא בטוח שיוכלו לשרוד". נבהלתי כל כך מהדברים האלה וגם כשלמעשה הלידה התנהלה כשורה והיתה פתיחה מלאה ולצירים חזקים, לא יכולתי ללדת והיה צורך לנתח. כיום, 27 שנה מאוחר יותר, אני עדיין יכולה לזהות את ההרגשה שאם אשחרר את הילדים ואתן להם חופש הם ימותו.. הבת הגיעה לטיפול- התלונה העיקרית שלה חוסר ביטחון בעבודה עצבנית מאד - חסרת שקט ובדיבור מהיר, החלפה מהירה של נושאים.. עיקר הסיפור הוא סביב הרגשה שהיא לא עושה נכון את עבודתה, מאד מפחדת לעשות שגיאות ולקבל ביקורת. היא עובדת כיועצת בתחנה לבריאות הנפש ויודעת שהיא יכולה לעשות את העבודה, אבל זה לא משנה את העובדה, שהיא חוששת שמישהו יזהה שהיא לא מספיק בעלת כישורים ויכולת. היא משקיעה את כל זמנה החופשי בקריאה, כדי למנוע מצב בו היא תיתפש לא מעודכנת וחסרת מידע.בגלל הקריאה המרובה והניסיון להימנע משגיאות, היא תקועה בשלב התיאורטי, חוזרת ועוברת על כל מקרה מנתחת שוב ושוב וגם את עצמה.. לא מצליחה להפנים ממה שקוראת ולהיעזר בידע בגלל החרדה, ובגלל ההתלבטויות התיאורטיות האינסופיות, לא מצליחה לשרטט לעצמה תוכנית עבודה עם פצינט, ומישהו תמיד צריך לכוון אותה איך להתחיל. אחרי שמישהו עשה את זה, וכיוון אותה, היא תדע איך להמשיך, אבל העובדה שלא יכלה לבד הופך אותה בעיני עצמה לתלותית, והיא בטוחה שהחולשה הזאת חשופה לעיני כולם.. תחושת אי הכשירות לוותה אותה בכל משרה, ולא נעלמה גם אם היתה ותיקה בעבודה. כל יום מורגש כאילו היה היום הראשון בעבודה ותמיד מרגישה שחיבת להוכיח את עצמה, עובדת קשה יותר מעמיתיה ומוותרת על ארוחות ושיחות, כדי לקרוא ולהתכונן. למרות כל ההשקעה חוסר הביטחון נשאר. החרדה לגבי יכולת הביצוע התחילה כשהתחילה ללמוד באוניברסיטה והתגברה כשהתחילה לעבוד. היא רואה את כל זה כתחושת נחיתות עמוקה עם פחד מאי כשירות. הפחד הגדול הוא שעמיתיה יזהו חוסר ביטחון ואי כשירות, וכתגובה לפחד הזה הפכה פרפקציוניסטית, שום דבר לא מניח את דעתה, והיא ממשיכה לחשוב על כל פצינט הרבה אחרי שעות העבודה. כל המאבק הפנימי הזה יוצר אומללות ונרגזות פנימית, שבאה לידי ביטוי בהתפרצויות על החבר שלה, שכל רעש קטן שמיצר מוציא אותה מדעתה. יש לה רשימה של דברים לבצע, הרשימה מתארכת וכל דבר לוקח המון זמן, כי היא דורשת מעצמה לבצע באופן מושלם, היא מגיעה למצב שהולכת לאיבוד בפרטים ושום דבר כבר לא מתבצע. "לא יודעת איפה להתחיל ואיך לארגן סדר עדיפויות". היא מתיעצת עם אחרים אבל גם זה מרגיז אותה כי היא מרגישה שנכון שתסתדר לבד. היא כבר שנים במערכת יחסים יציבה, ושם לא סובלת מחוסר ביטחון בשום צורה. חוסר הביטחון כולו ממוקד בתחום העבודה. בגלל החרדה שמלווה אותה כבר שנים היתה בטיפול פסיכולוגי. הפסיכולוג אבחן הפרעת קשב והמליץ על ריטלין אבל היא סירבה. קבלה תרופה הומאופתית פגישת מעקב ראשונה – אחרי חודשיים וחציהרבה יותר נינוחה. עזבה את התחנה, ועכשיו עובדת במקום בו יש לה יותר פרטיות ואין כל כך הרבה אחרים שמסתכלים מה היא עושה. הראיון לקבלת העבודה החדשה התנהל מאד טוב, וללא מתחים מיותרים. היא אמרה: "יכולתי להציג את עצמי כפי שאני וללא מסיכות". וקבלה את העבודה.ביחסים האישים החליטה להתקדם ונקבע מועד לחתונה (אחרי שנים של חוסר החלטה), רוצה גם לקנות דירה כי נמאס לה לגור בשכירות. יש מחשבות על ילדים. משפחתה שמה לב לשינוי הגדל שחל בה.כעבור שלושה חודשים הרגישה ששוב עולה בה רגישות מופרזת לביקורת בעבודה החדשה, ואז חזרה על המינון הקודם ודברים חזרו למסלול. טיפול הומאופתי בדיכאון וחרדה וחוסר ביטחון- דוגמא 2 אדם בן 42, איש עסקים, מדוכא כבר מספר שנים, לאחרונה בגלל אהבה נכזבת שהביאה לתחושות קשות של מתח, כעס ויאוש. יחסיו עם אחרים די שטחיים, ומאז שנפרד מאישה שעדיין מאוהב בה הוא מרגיש שהוא מתפרק. הוא מאד שאפתן בעסקיו ומרגיש ש"יש לו את זה" אבל עד עכשיו לא נחל הצלחות גדולות והוא מאד מתוסכל ופוחד שחייו יהפכו לכישלון. הוא ממהר, חסר מנוחה, ביקורתי אבל שונא ביקורת כשמכוונת כלפיו, רגיש לרעש, חושב על התאבדות - על קפיצה מקומה גבוהה. הוא לא מדבר על החרדה עם אף אחד, אבל יש לו חשש מתמיד שליבו לא יעמוד במעמסה והוא ימות ממחלת לב או דום לב. בלילות הוא מרגיש דפיקת לב חזקת וחרדה רבה, ואיזה מועקה בלב. קשה לו לישון והוא שוכב שעות ער וחושב בלילה והחרדה רק מתגברת. מאז שהיה ילד נלחם לקבל אישור והערכה מאביו ללא הצלחה. הוא מדבר מהר ולא באמת מחכה לתשובה. מרגיש טוב יותר כשמקשיב למוזיקה ובשמש סובל מכאבי בטן, בעיקר בערב שונא בשר רופא המשפחה רשם לו פרוזאק, הוא לא לקח, חבר שחשש למצבו המליץ על פסיכותירפיה, והפסיכולוג ,כעבור חודשיים של טיפול, המליץ שייקח פרוזאק. הוא לא רצה לקחת פרוזאק ואז פנה להומאופתיה. התרופה ההומאופתית שניתנה לו על סמך הדברים האלה השפיעה כבר בשבוע הראשון שאז הרגיש כאילו "ענן כבד שהקיף אותו הלך והתבהר".. ואחרי עוד כמה חודשים הרגיש מחודש ומלא תקווה, ללא סימנים לדיכאון או יאוש, וללא כאבי בטן . מרגיש הרבה יותר כשיר להתמודד עם "מפלות" ואתגרים בעסקים.
מהן התרופות, ומהו הטיפול ההומיאופתי, מהו ריפוי ומהי הדחקה
מכינים תרופה הומאופתית מחומרים המצויים בטבע. התרופות ההומאופתיות (מקורן טבעי - צמחים, מינרלים) לא ממכרות, ולא יוצרות תופעות לוואי.משחררות כוחות פנימיים לטיפול בסימפטומים השונים. תרופה הומאופתית משפיעה על המערכות הנפשיות והגופניות. התרופה אינה רעילה והיא כשרה. למרות שטכנית אין בתרופה חומר - משהו מהחומר המקורי כן השאיר חותם. השפעה של כל תרופה שונה, בהתאם לחומר המקורי אותו דיללו. התרופה מותאמת למטופל אחרי שיחה בה מבינים מה הבעיות אופני התבטאותם. יש כיום כ3000 תרופות הומאופתיות ובשיחה ההכרות ההומאופת מקבל את הידע הדרוש לשם התאמת התרופה שתתחיל את תהליך ריפוי. התרופה נבחרת על סמך תשאול ושיחה גלויה ככל האפשר לגבי הסימפטומים והאפיונים שלהם מה מאפיין את הפונה. התמונה שמתקבלת בשיחה ובתשאול היא הבסיס לבחירת התרופה ההומאופתית שמפעילה תהליך ריפוי, גם במצבים כרונים שבהם היציאה מקו הבריאות קרתה לפני זמן רב , וגם במצבים חדשים יחסים כמו דלקות או משברים נפשיים. הטיפול מתחיל במפגש של שעתיים בו מנסים להבין את הסבל, הומאופתיה - סבל דומה, ריפוי בתרופה שיכולה ליצור סבל דומה אצל נסיין אבל תירפא את המטופל. .בפגישה הראשונה הזאת יש ניסיון להבין את התנאים שיצרו את הסימפטום את אופן התבטאותו, מי האדם שסובל למה הוא רגיש ומה מאפיין אותו. יצירת תמונה מדוייקת ככל האפשר של האדם והסימפטומים הנפשיים או הגופנים, תכוון לתרופה הומאופתית מתאימה.כשהתרופה ההומאופתית נלקחת - תוך שעות או ימים אפשר להרגיש שמשהו שונה קורה, במקום של לחץ נכנסת רגיעה ובמקום של פחד - ביטחון במקום של בלבול - סדר במקום של כאב וחוסר איזון נכנס איזון וסדר. סימפטומים נחלשים ומופיעים במרווחי זמן הרבה יותר גדולים. התהליך לאורך תקופה השיפור מתוחזק בלקיחות נוספות של התרופה המתאימה, ועד השגת הבריאות. האם אפשר לרפא מחלה פיזית בלי להבין גם מה קורה גם בצד הנפשי לא מעט מקרי ריפוי הראו שהבנת הקושי הנפשי המתקיים ברקע למחלה, הוא מפתח לריפוי החולה. למשל מטופל שחלה בטרשת נפוצה: בשיחה איתו הלך והתברר שיש לו קושי עצון בזוגיות, הוא משתדל תמיד לרצות את בת זוגו אבל סופג עלבונות. להוא מרגיש שהיא מבטלת אותו ולא מכבדת את דיעותיו. הוא נפגע פגע שוב ושוב, מרגיש לכוד וחסר אונים, ואיך לשפר את הקשר הוא לא יודע. הצמח שממנו הופקה התרופה ההומאופתית שניתנה לו (דורבנית) הביא לריפוי מצבו הפיזי במקביל ליכולת טובה יותר למסד בתוך הקשר גבולות חדשים וכללי התהגות שמראים כבוד והתחשבות בו. הרופא גלן מהמאה השניה לספירה, התיחס להשפעת מצוקה נפשית על הבריאות: הוא כתב שנשים בעלות אופי דכאוני סיכוייהן לחלות בסרטן עולה בהרבה על זה של נשים עליזותב1846 כתב ד"ר ולטר היל את הדברים הבאים: ""אומללות נפשית, התהפכות פתאומית של המזל, ומצב רוח קודר באופן תמידי .. אלה הם גורמי המחלה החזקים ביותר.. הטלת ספק בכך נראית כמו מלחמה בשכל הישר"".. מחקר סטטיטסטי ראשון נערך ב1893 בידי ד"ר סנו ועל סמך המחקר שבדק לחצים נפשיים בשנה שקדמה להופעת סרטן אצל מאתים וחמישים חולות בסרטן השד הוא הגיע למסקנה הבאה: לחצים נפשיים מביאים להתפתחות סימפטומים גופנים. פחות ברור שטיפול לא נכון במחלה הפיזית תביא לסימפטומים מנטלים ורגשיים, ואף לסימפטומים גופנים חמורים יותר הדחקה היא העלמת הסימפטומים בלי טיפול בגורמים העמוקים להופעתם. טיפול מכוון רק לביטול הסימפטום והעלמת המחלה הפיזית, טיפול שלא נוגע בגורמים העמוקים למחלה, טיפול כזה יביא ליצירת סימפטומים קשים יותר בהמשך, ואף עלול להביא להפרעה נפשית. למשל: הדחקת מצב של דלקות אוזנים חוזרות באמצעות אנטיביוטיקה יכולה להתבטא בסופו של דבר בהפרעת קשב. טיפול בדלקת בגיד באמצעות תרופה אנטי-דלקתית יכולה להביא להטבה בכאב ובמקביל להתפתחות תחושות דכדוך או חרדה. קשרים אלו בדרך כלל אינם מובנים ואינם מוכרים. והכיוון ההפוך - המוכר יותר: לחצים רגשיים שלא מטופלים לאורך זמן ישפיעו בסופו של דבר על הגוף. בתחילה עשויה להיגרם פגיעה באברים פחות חיוניים, לא מוח ולב יפגעו אלא אוזן ועור. הסימפטומים הפיזים יהיו דרך להגיב על לחצים ולמעשה להשתחרר מהם, תוך כדי התמרתם למחלה פיזית. אברים פחות חיונים יפגעו כדי לשמור על תפקודים של אברים חיונים יותר. אפשר להבין גם תוצאות לוואי נפשיות של תרופות מסויימות (כמו דיכאון אחרי שימוש בקורטיקוסטרואידים או אנטיביוטיקה) כתוצאה של פעולת ההדחקה של התרופות, כלומר הטיפול הקונוונציונלי לא מאפשר לגוף לקיים את הסימפטום הפיזי שתפקידו היה להקל על המערכת הרגשית, וכך כתוצאה מה"טיפול" בסימפטום הפיזי החריף המצב הרגשי - הדיכאון. הדחקה היא מה שאנחנו עושים בעזרת תרופות קונוונציונליות, ש"תוקפות" את הסימפטום ברמה פיזיולוגית. (תרופות הרגעה, שינה, תרופות אנטי דיכאוניות אנטי דלקתיות וכו), אבל לא נוגעות בסיבות. עדיף, אם אפשר, להשתמש בתרופה הומאופטית שמחזקת וממקדת את יכולת ההתמודדות של האדם עם הלחצים המופעלים עליו, ולא להדחיק את הסימפטום שהגוף בחר ליצר, כדי להקל על המצב הרגשי, במחיר יצירת בעיות חדשות. טיפול נפשי או גופני הוא למעשה טיפול במערכת מורכבת יותר מכפי שנראה ומעבר לנושא המוכר יותר של תופעות לוואי, טיפול בחלק אחד, בין אם זה הפיזי או הרגשי יביא לתוצאות והשפעות על חלקים אחרים. כל זה לא נלקח בחשבון על ידי הרפואה הקונוונציונליות וכשמתפתחים סימפטומים חדשים בעקבות טיפול ממוקד סימפטום, רופא לא ישאל מה קרה קודם, אלא יטפל במצב החדש בתרופות חדשות שאלו ידחיקו את המצב החדש ויצרו בעיות חדשות. אחרי הדחקות רבות כבר אין דרך לחזור אחורה ולהתיר את הפלונטר והטיפול יהיה תמיד בתוצאות העגומות של ההדחקה כלומר טיפול בסימפטומים חדשים שהרפואה עצמה יצרה, וכך המרחק מריפוי ילך ויגדל.
חיזוק המערכת החיסונית, מניעת סרטן,ומחלות כרוניות חוזרות)
חיזוק יכולת ההתגוננות של הגוף היא המניעה הטובה ביותר. לחצים רגשיים מביאים לירידה ביעילות מערכת החיסון בהגנה על גופנו. לחץ נפשי מפר איזון הורמונלי, דבר שיכול להביא ליצירת תאים בלתי תקינים, את זה קשה יותר לתקן כשמערכת החיסון מוחלשת, למשל אחרי משבר רגשי, או מאמץ מוגבר או כל עומס אחר. תרופה הומיאפתית (קלאסית) מחזקת את יכולת ההגנה של הגוף אחרי משברים נפשיים וכך מונעת מחלות. הטיפול עוזר להבריא ממחלות קיימות על ידי המרצת כוחות הריפוי הקיימים, וזה נעשה בעדינות ובדרך טבעית גם אם נהיה חשופים להתעללות, קור,רטיבות, עישון מופרז,אלכוהול בכמות מוגזמת, חיידקים, קרינה, תזונה גרועה וכו לא נחלה, במידה ומערכת החיסון שלנו חזקה ומאפשרת להתמודד עם הלחצים. ריפוי עצמי מתרחש בכל עת, הגוף יודע להחזיר את עצמו לאיזון אחרי פגיעה, איום ולחץ, לא משנה אם לחץ ומתקפה הם ברובד נפשי או בפיזי. מחלות מתפתחות כשיכולת ההגנה הטבעית נחלשת. בספר "הגוף הוא גיבור" של ד"ר רונלד גלזר מתואר מקרה בו אדם שהושתלה אצלו כיליה קיבל תרופות המחלישות את מערכת החיסון למנוע דחייה של האיבר המושתל. מיד אחרי ההשתלה הכיליה המושתלת התחילה לגדול, באופן לא טבעי ולא צפוי. ביום השני אחרי ההשתלה כבר היה גידול בכיליה השניה. הביופסיה הראתה המוני תאים ממאירים הגדלים במהירות ומתרבים בחלקי גוף אחרים. מסתבר שבכיליה המושתלת היו תאים סרטנים שהתרבו במהירות ללא התנגדות מערכת החיסון. מערכת החיסון של התורם מנעה כנראה יצירת גידול בגופו, והחלשת מערכת החיסון אצל מי שנתרם אפשרה את התרבות התאים הסרטנים. לא היתה ברירה והופסקו התרופות המדכאות את מערכת החיסון, ודי מהר החלו הגידולים שהגיעו כבר לריאה להיעלם. גם הכיליה התחילה לקטון. באותו הזמן הגוף התחיל לדחות את הכיליה המושתלת והיא הוצאה מהגוף. החולה חזר לדיאליזה. אבל הבריא מהסרטן. הסרטן הושמד במהירות כשמערכת החיסון שבה לתפקד ביעילות הרגילה. מהמקרה הזה ניתן להבין שהריפוי המהיר היעיל והנכון הוא על ידי מערכת החיסון המשוכללת שקיימת בגופנו. אם חלינו – פירושו של דבר שמערכת ההגנה שלנו לא תפקדה ביעילות והשאלה החשובה והבוערת ביותר היא – מה מונע ממערכת החסון שלנו לפעול ביעילות? התשובה ניתנה כבר מזמן. בשנות העשרים של המאה הקודמת נעשו מחקרים באוניברסיטת פראג שחשפו את התהליך בו נוצרת פגיעות למחלה בעקבות תגובה ללחץ. לחצים נפשיים מדכאים את מערכת החיסון ומונעים הגנה טבעית. בטקסט קלאסי מהמאה ה19 "פתולוגיה רפואית" כתב סיר ז'ימס פיז'יט כיצד הוא רואה קשר בין דיכאון וסרטן: המקרים בהם הופעת הסרטן והתגברותו הם תופעת לוואי מידית לחרדה עמוקה, תקווה שלא התגשמה ולאכזבה –שכיחים כל כך, שקשה לנו להטיל ספק שדיכאון נפשי מהווה תוספת נכבדה להשפעות אחרות המעודדות התפתחות סרטן בין הלחצים הקשים המדרדרים את יכולת ההגנה של הגוף: במקם הראשון אובדן (מוות) בן זוג, גירושין ופירוד, מות קרוב משפחה, פציעה, מאסר, נישואין, פיטורין, פרישה הריון, הרחבת משפחה, שינוי מקום עבודה, חובות, עזיבת בת את הבית, סכסוכים במשפחה, או במקום העבודה, שינויים בדיור, התחלת לימודים, מניעת שינה ועוד יש לחצים כרונים שקשורים באורח החיים שאנחנו מקיימים במערב, בתוך הלחץ הזה נפגעים מנגנונים האחראים להקטנת חוסר איזון הורמונלי. אצל אנשים שחוו שכול נמצאה ירידה משמעותית במספר הלימפוציטים (כדוריות דם לבנות-כלומר "חיילי" מערכת החיסון). אם מערכת החיסון היא ההגנה שלנו כנגד מחלות בכלל וסרטן בפרט, לחץ נפשי המביא לירידת יעילות מערכת החיסון – יביא למחלות. ההומיאופתיה הקלאסית היא דרך קלה זולה ויעילה לחיזוק מערכת החיסון ומניעת מחלות. התרופות העשויות מחומרים טבעיים בשיטה מיוחדת של מיהול וניעור ממריצות את מערכת החיסון , הטיפול מונע מחלות ומאפשר לחזור לאיזון שהופר בגלל לחצים ומתחים טיפול באלרגיה אם אתם סובלים מאלרגיות לא בטוח שחילופי עונות הם תקופה טובה בשבילכם.. אתם מצפים לסבול מעיניים אדומות, נפוחות ומגרדות ומאף דולף? ומה עם התעטשויות הבוקר?.. לסבול מאלרגיה זה לחיות בחשש מתמיד, לעמוד על המשמר. עור שמתנפח? שיעול אסטמתי? קדחת השחת? אלרגיה לכלבים או חתולים? או אלרגיה שיכולה להתפתח במהירות למצב מסכן חיים בעקבות חשיפה למאכלים מסוימים? כמובן שהבעיה אינה האגוזים, או גרגר האבק, הפרי, התרופה או החתלתול, הבעיה היא במערכת חיסון שרואה צל הרים כהרים. הומאופתיה יכולה לחזק את המערכת החיסונית כך שלא תגיב בצורה קיצונית לגירוי בלתי מזיק כמו תות או בוטן ולשחרר ממגבלות מחסומים ואמצעי זהירות שכרגע מחויבי המציאות. האלרגיה אומרת לך: אל תיכנס, אל תבקר, אל תתקרב, תיזהר, אל תאכל אל תשחק, העולם מסוכן. תרופות אנטיהיסטמיניות לא ישנו את מצב הרגישות הגבוהה מידי והנטיה ליצור מוגזם של היסטמינים, אלא יפעלו ברובד גופני מצומצם לצמצום התגובה האלרגית. הגוף למעשה נוטה ליצר את ההיסטמינים באותה המידה, גם אחרי ה"טיפול", אבל נחסם באמצעות התרופה האנטיהיסטמינית. ההומאופתיה מנסה לשנות את המצב מיסודו , לגרום לגוף "להתרגש" פחות מאלרגן, וליצר פחות היסטמינים. ברגע שזה קורה הבעיה נפתרה ואין צורך בתרופות. מאמר שפורסם בעיתון לנסט Lancet (12-10-94) מאתר מחקר שנעשה לפי כל הכללים (לעריכת מחקרים בתרופות) וניסה לראות אם יש עדיפות לטיפול ההומאופתי בחולי אסטמה על פני קבוצת הפלסבו. מחקר זה הוכיח ללא כל ספק שהשיפור בקרב מטופלי ההומאופתיה היה גבוה בהרבה מהשיפור בקבוצת הפלסבו. אוזנים (מאמר מפורט בהמשך) טיפול הומאופתי מפעיל את מערכת החיסון להתמודד ביעילות רבה יותר. דלקות חוזרות שלא עוברות מעצמן, שיעול כרוני, נזלת עקשנית וכו - כל המצבים האלה יפתרו עם טיפול הומאופתי.
טיפול נפשי הומאופתי פסיכיאטריה הומאופתית
טיפול הומאופתי בPTSD פוסט טראומה
מתוך מאמר שפרסמתי בהארץ על חשיבות הגוף בטיפול בטראומה ד"ר באסל ון דר קולק, חוקר מאוניברסיטת הרווארד הוא אחד החוקרים המוערכים בתחום חקר ה-PTSD. הוא היה מהראשונים ששאלו איך זה ששנים אחרי המלחמה נפגעי קרב עדיין חיים את זוועותיה. אחרי שטיפל שנים בנפגעי טראומה בכל גיל ומין, הגיע למסקנה שלא הצליח לעזור למטופליו כשהשתמש בשיטות המעודדות דיבור במטרה להשיג אינטגרציה ועיבוד של האירועים הטראומטים. הוא, בדומה למטפלים ממוקדי הגוף, נוכח שהדיבור והשחזור מחמירים את מצב המטופלים. הוא שם לב שכשהמטופלים הופכים נסערים מתוך ההיזכרות באירוע טראומטי, הם מתקשים להמשיך לדבר. הוא חקר מה קורה במוח בזמן הדיבור על מאורעות טראומטים. בשנת 1989 פגע ההוריקן הוגו בפורטו ריקו וזרע הרס עצום. אנשים שבתיהם נהרסו התחילו מיד בתיקון הנזקים. זאת היתה פעילות שנועדה להשבת תחושת הביטחון אחרי האסון. מתוך ההכרח לחכות להגעת המסמכים הדרושים לקבלת פיצויים על הנזק, נאסר עליהם להמשיך בפינוי ההריסות. אנשים אלו שפעילותם נעצרה, החלו להשתכר,לחפש תגרות ולפעול באלימות, ופיתחו סימפטומים הדומים ל-PTSD. אירוע זה סייע לון דר קולק לזהות את מרכיב חוסר האונים כהכרחי להתפתחות ה-PTSD. הוא גם הבין שפעולה הכרחית לפורקן אנרגיה לאחר מצב מסכן חיים, ופעולה ממוקדת כתגובה למצב, תמנע PTSD. המוח הוא איבר הבנוי לפעולה, ואם פעולה לא מתאפשרת המערכת מתחילה לפעול באופן כאוטי. פעולה כנגד תחושת חוסר אונים תהיה מפתח לריפוי. הוא נוכח שדיבור עם מטפל, גם אם הקשר איתו תומך וחיובי, לא ישפיע על השינויים הפיזיולוגים שקרו מתוך חשיפה לאירועים טראומטים. מילים לא יכולות לתקן את תחושת הפירוק ואובדן הלכידות בחווית הקיום שהם במהות ה-PTSD. החיבור עם המטפל מסיט את המטופל מעצמו. טיפול טוב יחבר אותו לתחושות הפנימיות שלו, יעודד לגלות ולבטוח בתגובות פנימיות שלו, בתחושות הגוף. כנוירוביולוג, ון דר קולק הסביר את הטראומה כאוסף תחושות הקשורות לחלקים הלא ורבלים ולא מודעים של המוח (אמיגדלה, טלמוס, היפוקמפוס וגזע המוח), אזורים שלא מקושרים לאזורי החשיבה, ההמשגה, והניתוח של קליפת המוח. מאמרו משנת 1994, The Body Keeps the Score, משך את תשומת ליבו של נוירוביולוג בשם סקוט ראוך שהציע לו למפות דרך הדמיית MRI את מוחם של מטופלים הנזכרים באירועים טראומטים. במחקר נמצא שכשאותם מטופלים נזכרים במאורע טראומטי קליפת המוח בצד השמאלי (ובעיקר מרכז ברוקה הקשור ביכולת מילולית) הופך ללא פעיל, ואיזורים בצד ימין, המחוברים למצבים רגשיים, הופכים פעילים, בעיקר באמיגדלה. נתון זה מסביר מדוע בשחזור הטראומה יש קושי בדיבור וחשיבה, ומדוע תקשורת מילולית אינה יעילה כדרך לטיפול ב-PTSD. הטראומה יוצרת חותם בחלקי המוח עמוקים שלא נגישים לקליפת המוח. מסקנתו שיש לטפל ב-PTSD דרך הגוף ותחושותיו נתנו רוח גבית למטפלים הסנסורימוטורים, שלא זכו עד אז להכרה ממסדית. המרצת יכולת הריפוי של הגוף –הומאופתיה קלאסית סמואל הינמאן (1755- 1843) היה רופא גרמני שדחה את שיטות הרפואה המקובלות בזמנו ופיתח את ההואופתיה הקלאסית, שיטת רפואה המתבססת על מתן תרופות מחומרים טבעיים מדוללים. ההומאופתיה הקלאסית היא שיטת ריפוי הוליסטית, שמאמינה שתחלואי הנפש יכולים להיות תוצאה של טיפול לא נכון במחלות. הגיעה לטיפוליאישה צעירה, שסבלה מ-PTSD בעקבות חשיפה לאירוע טירור ונפילת טילים על ביתה. קשה לה להירדם, כל רעש מקפיץ אותה. והיא משתטחת על הרצפה כששומעת רעמים. מסתגרת בביתה, ויוצאת רק אם בני משפחה מצטרפים אליה. היא חוששת שמישהו מקרוביה ימות. עצבנית,מחזיקה סכין, מוכנה לתקוף. תחושתה: לבד, חשופה לסכנה, שום דבר לא יכול להגן עליה. (לעיתים לתחושה כזאת יש שורשים עמוקים יותר, ואירוע הטירור, במקרה הזה הציף גם טראומה מהעבר). האבחנה הפסיכולוגית תהיה PTSD, והאבחנה ההומאופתית, במקרה הזה בלבד, תהיה תמונה המתאימה לתמונת התרופה דטורה ממשפחת הסולניים. הצמח הזה מיצג תמונה קלינית: פחד מתוקפנות, אימה, הכרח להתמודד לבד מול משהו הרסני וחזק ממך. התרופה מדטורה מתאימה למי שמרגיש לא מוגן, חשוף לסכנה, יודע שאין לאן לברוח ושאי אפשר להסתתר, כמו ילד שנשאר לבדו, מפוחד בחושך, הוא מאויים, מייחל להצלה. לא יודע מאין תיפתח הרעה ומאיפה תגיע הצלה. אותה אישה קבלה תרופה מצמח הדטורה. בעקבות הלקיחה מצבה השתנה, הצליחה להירדם, הדריכות פחתה, תחושת האיום התפוגגה, חזרה ולהתרכז בצרכי המשפחה. הטיפול החזיר את האישה לאיזון, הנפש נרגעה, וחלה הטבה גם בערכים "גופניים" כגון הזעה, לחץ דם ורמת הסוכר בדם. הומאופתיה קלאסית היא דרך ריפוי נוספת המתבססת על הסיפור שהגוף מספר על סבלה של הנפש, עוד דרך לגייס מנגנונים פיזיולוגים לטיפול בנפש שאבדה איזון.
טיפול הומאופתי בדיכאון וחרדה
אל הפרעת חרדה ניתן להתייחס כאל סימפטום המתפתח כתוצאה מלחצים שהיו בעבר, אתגרים שלא נענו בהצלחה. חרדה מתגברת כשעולה הפחד מאירועים עתידיים הדומים למצבים בעבר שלא היה אפשרי להתמודד איתם בצורה מוצלחת. תתפתח הימנעות ממצב שיש בהם מרכיבים דומים למצב המקורי שנחווה ככישלון, ועל זה יתפתח חוסר ביטחון כללי לגבי ההתנהלות בחיים ואיך לפגוש מצבים מאתגרים. אפשר להימנע להתחיל מסלול לימודים אחרי שכישלון נחווה במסלול לימודים בעבר, נמנעים לנקוט יוזמה להכיר בחורה שנראית מושכת, או לנסוע לטיול למקום מעניין וכ וכו וכך החרדה הופכת להיות מעגל שמזין את עצמו, והסיבות הראשוניות נשכחו מזמן. החיים מצטמצמים ומטרות נזנחות… חרדה מתעוררת במצבים בהם לאדם אין שליטה והוא לא יודע למה לצפות, כשמתכונן למפגש חשוב, כשמוטל עליו להיבחן, להופיע או להרצות לראשונה בפני קהל.. לחץ מסוים לפני אירוע כזה הוא נורמלי ואף חיובי, כי גורם לו להתכונן ולהצליח. לחץ מועט מידי או חרדה גדולה מידי יסכנו את ההצלחה.. אבל אם ברחת מהסיטואציה, נמנעת מההתמודדות, או קיבלת תגובות שגרמו לך להרגיש מושפל, דחוי לא מובן, החרדה תתגבר בכל פעם שתיתקל בסיטואציה דומה, במה שיכול להזכיר את האירוע המקורי, גם אם האירוע עצמו הודחק ונעלם מהתודעה. החרדה הפכה להפרעת חרדה, סימפטום שמפריע לחיות את החיים במלואם. מנגנונים של ביקורת תחרות והשוואות מביאים אנשים צעירים להרגיש בלתי כשירים מול משימות החיים. כל אלו ועוד (טראומות מתמשכות, גבולות שנפרצו, התעללויות בילדות ועוד, עשויים להיות ברקע לתחושות החרדה). הפונים ידווחו על תחושה לא מוגדרת של חשש ובהלה מפני מה שמביא העתיד, מפני הצורך לתפקד, על חשש מציף ומקשה על תפקוד תחת עומס ולחץ, בפיתרון בעיות חיים רגילות, ולא מעט פעמים מלווה החרדה בדיכאון וסימפטומים שונים כמו OCD ופוביות .האמורים למנוע הצפה מצבים שדורשים הסתגלות כמו גירושין, איבוד עבודה הגירה, משרה חדשה, חברה חדשה אובד כספי, או מסיבות שונות היחלשות היכולת לשלוט על דחפים –קנאה תוקפנות מיניות נזקקות כעס צער אבל, זכרונות מודחקים של התעללות מהעבר, אבל שלא ניתן לא מקום, צער שלא התאפשר לחוש על הפלה טבעית או מלאכותית, צער על תינוק שאבד, הורה שנעדר, אלימות, הפחדה, התעללות מינית סבל שהודחק אך היתה שם כל השנים כאירוע שלא באמת עובד ורק "נשכח" ולמעשה התקיים שם במחשכי התודעה, כולא רגשות קשים שיהפכו לחרדה, כל מה שאנחנו מחזיקים לפעמים במחסן סגור כדי לתפקד, כל אלו עשויים ודורשים התיחסות. ההומאופתיה היא הכוונת כוחות הריפוי לאותם פגיעות בשורש ההפרעה ההומאופתיה היא רפואה המתבססת על תרופות שמכינים באופן ייחודי מצמחים וחומרים טבעיים. הכנה על ידי מהילה וניעור. התרופות מניעות תהליכי ריפוי בעומק רב. ניתן להרגיש את התהליך בחלומות ובשינוי בצורת וההתייחסות ובהיעלמות הסימפטומים. הדיאלוג עם המטפל לאורך התהליך, ההתמקדות, ההתבוננות המשותפת מעמיקים ומזרזים את התהליך. בשיחת לומדת מה מאפיין את הסימפטום (כל טריגר ותחושה, תנאים ונסיבות. התמונה שנוצרת בשיחה היא הבסיס לסחירת הרמדי. הרמדי מתחיל תהליך איזון וריפוי למשך חודשיים בערך ואז כדאי להיפגש ולהחליט על הצעד הבא כדי להמשיך את הטיפול, להעמיד ולבסס אותו.למה כדאי לבחור בטיפול הומאופתי ולא בציפרלקס? התרופות ההומיאופתיות עובדות מהר וביעילות, הן זולות, מרפאות ולא מדחיקות, לא מתמכרים אליהן ואין להן תופעות לוואי. טיפול הומאופתי בחרדה ובדיכאון יתבסס על ההבנה של התמונה האינדיבידואלית של הפונה לטיפול, מה מייחד אותו ומה אופייני לו. אין דיכאון אחד דומה למישנהו כי כל אדם סובל מחרדה באופן שונה, גם הפיתרון ההומאופתי לכל אחד יהיה אחר.
מדוע חלומות חשובים בטיפול הומאופתי
תופעת החלימה עיניינה וסקרנה תמיד והרבה פירושים ניתנו תמיד לחלומות, יש חלומות נבואיים חלומות מסקרנים, יש סיוטים וביעותים, מרדפים וחלומת תעופה, יש חלומות מתווי כיוון ויש חלומות מרפאים, יש מצחיקים, ויש שנחוים כמשל וכסמל, ויש שמוערכים כסתם שטויות, ששורש המילה לחלום הוא אותו שורש של להחלים, ונראה שהחלומות באיזה אופן עוזרים לארגן תכנים שונים שנוגעים בחיינו ובהתנהלותנו בעולם בדרך מסתורית ומדויקת. היתה אמונה שבזמן השינה הנפש עוזבת את הגוף ומשוטטת בעולמות אחרים, וחוזרת משם עם ידע שלא ניתן להגיע אליו בתודעה הערה הרגילה, גם אם אמונה כזאת פחות רווחת, כיום יש הכרה בכך , שהחלום מוביל לעולמות אחרים, שחסומים בפני התודעה הרגילה. לחלומות יש ערך עצום לגילוי מצבו האמיתי של המטופל. הראיון ההומאופתי הראשוני אורך שעתיים, ובמשך השעתיים האלה מתרחש תהליך שלפעמים ייקח כמה חודשים בטיפול הפסיכולוגי: להכיר לבטוח לתת אמון, להוריד הגנות ומסיכות.לעיתים החלומות מהווים קיצור דרך אל עולם הפנימי וקונפליקטים לא מודעים. מאחר ותשומת לב רבה הוקדשה במחקר ההומאופתי העוקב אחרי השפעת התרופות, לקשר בין ההבראה מתרופה מסויימת ובין נושאי החלומות של מי שמבריא באמצעותה, גילוי נושאים בחלום יכול להיות כלי אבחוני רב ערך. ההומאופאת יכול להשתמש במידע על החלומות. יש קשר בין תרופות מסויימות ובין נושאים שבחלומות, למשל חלום הוא על פעוט שוחה בבריכה יכול להעלות אפשרות של תרופה מנתרן גופרתי ושיטפון על תרופה שקשורה במגנזיום. העלאת נושאים עמוקים יותר באמצעות חשיפתם בחלום, יאפשרו להומאופאת גישה למה שנחשב "מחוץ לתחום" עד אותו הרגע, וזה יכול להיות קריטי להצלחת בחירת התרופה הנכונה כבר אחרי המפגש הראשוני תכנים אלה שמועלים בחלום יחדדו את מבטו של ההומאופת אבל יאומתו מתוך התנהגות של הפונה ומתוך דבריו. הבנות מתוך החלום יוכלו לעלות בזהירות לתוך השיחה וכך לקבל אישור.כמובן שאין תחליף לחלום כשמטפלים בילדים. ילדים לא יכולים לנסח תובנות מורכבות בקשר לעולמם הפנימי אבל יכולים ושמחים לתאר חלומות. חלומות (ולעיתים ציורים,או עבודה בארגז החול) הם דרכים נפלאות להבין מה קורה בעולמו הפנימי של ילד הזקוק לטיפול. החלום מלמד על התקדמות הטיפולבמעקב אחרי לקיחת התרופה החלומות יתנו אינדיקציה לגבי התהליך הפנימי שהניעה התרופה. שינויים בתכני החלום ובדפוסי השינה הם מידע רב ערך ביותר להומאופאת המנסה לעקוב אחרי תהליך ההבראה.סמלים ותכנים העולים בחלום, יכולים להיות תמרורים, או מצפן המורה לחולם וגם להומאופת המלווה אותו בתהליך ההחלמה, לאן מתקדם תהליך הריפוי החלום ככלי עבודה בתהליך הריפויחלומות יכולים להיות גם כלי המאיץ את הריפוי. כשעובדים עם סמל שעלה בחלום, תמונה או רעיון, אלו יכולים להיות בסיס להסתכלות שתיצור שינוי עמוק, התומך ומשתלב בעבודת התרופה,המרצת שינוי עמדות כלפי עצמנו וכלפי הזולת. הבראה היא שינוי במודעות, התרופה ההומאופתית מביאה לשינוי כזה עם שחרור מעצורים פנימים. הרבה מעבודת התרופה נעשית במחשכים, ולא תמיד ברור מה קורה ובמה הטיפול. לעיתים עבודה עם סמל או רעיון שעלה ממעמקים יאיץ את התהליך, ויהפוך אותו למודע יותר. חלומות הם מסר מהלא מודע, הם מבטאים את מה שמוסתר, מעצמנו או מהעולם, הם עוקפים את הפרסונה שנבנתה מתוך ההתניות החברתיות וכך הם מהווים קול צלול שנשמע ממעמקי הנפש, קול שהקשבה אליו תעצים את תהליך הריפוי. עבודה על חלום בשיטת ההתמקדות, והתובנה המתאפשרת בעבודה על החלום, תקרה לאו דווקא בשיחה אלא מתוך הקשב לגוף. העבודה בצורה החוויתית משתמשת בקשב לתחושה המורגשת שעולה בהקשר של מרכיבים בחלום. חלק מהחלומות מלווים בתחושה מסויימת שקשה לנסח במילים, התחושה הזאת היא התחושה המורגשת של החלום והתחושה הזאת יכולה להיפתח להרבה מאד תכנים שחבויים בתוכה וכרגע עדיין בלתי נגישים.. כשהתחושה "נפתחת", זרם של פרטים מגיע ממנה, תמונות החלום אינן עוד דימויים רחוקים עליהם אפשר לשער השערות, גם אם מבריקות ומעניינות ונראות קשורות ומסבירות, עכשיו עלה מאיתנו ים של פרטים זכרונות הבנות שהיו מובלעים בתוך התחושה המורגשת.
טיפול הומאופתי בילדים
ילדים לא יוצאים מהבית, או לא ישנים לבדם בחדר, בוכים בכל פרידה מהוריהם, אם בכלל מוכנים להיפרד, פחות נהנים לבקר או לשחק עם חברים, מתעוררים לעיתים תכופות בבהלה. סובלים מביעותים
קרא עוד
רופאים כבר מטילים ספק ביעילות הטיפול האנטיביוטי. הורים מעידים שהטיפול האנטיביוטי אינו יעיל, הדלקת חוזרת אחרי מספר שבועות (או ימים), אנטיביוטיקה משפרת לתקופה קצרה בלבד, אבל הדלקת חוזרת.
קרא עוד
הומאופתיה יכולה לחזק את המערכת החיסונית כך שלא תגיב בצורה קיצונית לגירוי בלתי מזיק כמו תות או בוטן ולשחרר ממגבלות מחסומים ואמצעי זהירות שכרגע מחויבי המציאות. האלרגיה אומרת לך: אל תיכנס, אל תבקר, אל תתקרב, תיזהר, אל תאכל אל תשחק, העולם מסוכן.
קרא עוד
ילד שלא מוכן להישאר לבד, מרגיש חסר הגנה ומותקף בארון מתחבא דוב, מתחת למיטה דרקון, נחשים בכל מקום, עכבישים ועקרבים, כל אלו יצאו מהמחבוא כשהורה יתרחק. איך תרופה הומאופתית מחזקת את הנפש והרוח להרגיש פחות מאוימים, ולשחרר את ההורים?
קרא עוד
ילדים לפני מעברים ושינויים בחיים שכרוכים בפרידוה ממה שמוכר, בית ספר חדש, עולים לגן חובה, לתיכון אחר, אפילו גיוס לצהל, חווים קשיים, ומפתחים סימפטומים. טיפול הומאופתי יחזק אותם ויקל על הפרידה וההסתגלות
קרא עוד
ילד שאובחן כסובל מבעית קשב וריכוז הוא מיוחד ושונה מאחר שאובחן כך, ולכן יטופל בהומיאופתיה בתרופה הומאופתית אחרת, התרופה המתאימה לו. על פי אופיו וייחודו ילדים שלקחו את התרופה ההומאופתית הנכונה להם חווים את העולם אחרת,והעולם חווה אותם אחרת, וכך הופכים לשמחים ומרוצים יותר מעצמם ומהשיגיהם חברתית ולימודית.
קרא עודדוגמאות: בעיות כרוניות עקשניות, הזעת יתר, הפרעות אכילה, אלרגיות
הומאופתיה מטפלת במצבים כרונים, תקועים. לפעמים יש תקופות טובות ולפעמים הסימפטומים לא נעלמים. לרפואה הקונוונציונלית אין מענה, התרופות הקונוונציונליות לא מרפאות (במקרה ה"טוב" הן מדחיקות לתקופה ואז המצב חוזר לקדמותו.
קרא עוד
ההפיתרון ההומאופתי לבעית ההזעה הוא פתרון זול יחסית, ללא תופעות לוואי, ללא השקעת זמן בכל יום, וללא הזעה מפצה. והטיפול הוא בחוסר האיזון שבשורש הבעיה, ההומאופתיה יכולה ללאזן את פעילות הבלוטות, אם זה בכרת (לבלב) בלוטת התריס או חוסר איזון הורמונלי.
קרא עוד
מאמר שפורסם לפני 7 באוקטובר. למצב פוסט טראומטי לוקח זמן להתפתח וגם לוקח זמן להבין את האבחנה, האם מדובר בדיכאון? או הפרעת אישיות? או בכלל משהו פיזיולוגי נוירולוגי? הומאופתיה יכולה להחזיר את האיזון על פי הסימפטומים שהתפתחו, ועל פי אפיוני המצב והאדם שנחשף למצב בלתי ניתן לעיכולץ
קרא עוד
להומאופתיה (כמו לשיטות אחרות המפעילות תהליכים עמוקים ולא מתבססות בהכרח על היכולת המחשבתית ההמשגתית) יכולת לחדור לעומק ולהביא לשינוי ותזוזה במבני אישיות שנראים לכאורה עמידים ולא בקלות ניתנים להשפעה. נושאים של שליטה, ריקנות, אהבה עצמית ונושאים אחרים שקשורים בהפרעת אכילה יעלו בשיחה ויכוונו לתרופה.
קרא עוד
תרופות הומאופתיות יכולות לעצור את הדלקת ואף לרפא אותה כליל. ככל שהפנייה לטיפול הומאופתי נעשית בשלבים מוקדמים של המחלה, לפני שנעשה נזק בלתי הפיך למפרקים, סיכויי החלמה גבוהים יותר. יש תרופות הומאופאתיות רבות שיכולות להקל על הכאב ולהביא לשיפור מהותי במצב. תרופות הומאופאתיות יכולות להילקח במקביל לתרופות אחרות ובמשך הזמן אפשר יהיה בתיאום עם הרופא המטפל לוותר על התרופות הקונוונציונליות.
קרא עוד
יש הרבה דרכים מצוינות לטפל בכאב גב, שיטצת אלכסנדר, קרניו סקרל, כירופרטיה טוינה פלדנקרייז, פיזיותירפיה ועוד, אם הכאב לא חולף והשיטות השונות היטיבו אולי אבל לא ריפאו, יש טעם לנסות לרדת לשורש הקונפליקט שכאב הגב מבטא (ראו בדוגמא) ולהתאים רמדי שקשור בכנים ברקע לקונפליקט.
קרא עודקליניקות
בירושלים
ברחוב המעפילים
תל אביב
אינשטיין על יד הקניון
ניו יורק
RIVERDALE
