דלקת פרקים שגרונית (וניוונית)

שרה בת 45, אם חד הורית לבת שהתגיסה לא מזמן, אובחנה כסובלת מדלקת פרקים שגרונית. כבר כמה שנים שהיא חווה לעיתים קרובות  התלקחויות של כאב, ונפיחות בפרקים. המצב הזה נמשך זמן רב, ולמרות שיש עליות וירידות, למעשה אין שינוי ואין התקדמות במצבה. כשישנה התפרצות של הדלקת היא בקושי הולכת, לא יכולה להרים שום דבר בידיה, גם לא משא קל ביותר. בגלל הקושי והכאב היא נכנסה לדיכאון וכבר לא היתה בטוחה שהיא רוצה להמשיך ולחיות חיים של כאב ומוגבלות. שרה שהייתה מכורה לעבודתה התפטרה בגלל מצבה הבריאותי, היה לה קשה לעבוד בגלל הכאבים.  כאב סבל ודיכאון, הפכו אותה לפחות נחמדה ופחות סבלנית, והעבודה עם קהל הפכה להיות סיוט. הכאב היה נורא,בוער וחם, בנוסף סבלה מפטרייה – קנדידה, מיגרינות וסחרחורת, לעיתים קרובות הרגישה שהאחיזה נשמטת מתחת רגליה. היא הגדירה את עצמה כמרחפת, ללא עוגן. קבלה תרופה הומיאופתית שהותאמה למכלול הפרטים האופייניים לה, אישיותה הרגליה והסימפטומים כפי שתיארה אותם, את התרופה היא לקחה מספר פעמים לאורך תקופה של חצי שנה. אחרי חצי שנה דווחה שמצב רוחה השתפר מאד וכאבים כמעט ואינם מורגשים. לראשונה בחייה היא מרגישה מעוגנת במציאות ובפוקוס.

היא לא מרגישה רדופה כהרגלה בצורך לעבוד. תהליך הריפוי אופיין בירידות ועליות אבל בסך הכל היה קו ברור של שיפור ועכשיו, אחרי חצי שנה מאז התחלת הטיפול, היא במצב הרבה יותר טוב.

יאחרי שנתיים חל שינוי בדפוסים המאפיינים אותה ותרופה אחרת התגלתה כמתאימה

דלקת פרקים שגרונית הינה מחלה כרונית הפוגעת בכל חלקי הגוף. זו מחלה אוטואימונית שבה המפרקים, בעיקר בידיים וברגליים, מפתחים דלקת, וכתוצאה - נפיחות כאבים והרס המפרקים. הסיבה להתפרצות המחלה לא ידועה, אם כי ידוע שיש אלמנט תורשתי למחלה. וישנם מחקרים הבודקים קשר בין המחלה ובין תזונה, זיהומים אלרגיות ועוד.. לנשים יש סיכוי גבוה מלגברים לחלות 
נמצא קשר בין המחלה ובין היכולת של הגוף להתנהל עם הסידן, במקום שהסידן ייספג בתאים הוא יוצר מבנים מיותרים כששוקעים על העצם וכך יוצרים הפרעה ודלקת..במהלך המחלה הסחוס נהרס וגם העצם ונוצרים עיוותים במפרק, וסטיות במיקום עצמות זו כנגד זו. מדובר במחלה סיסטמית: מערכות שונות נפגעות במחלה, דלקות בכלי דם ובקרום הלב, יובש, ירידה בכמות הרוק, בריחת סידן, מלבד תופעות שכיחות יותר כמו חולשה, אובדן תיאבון, חום נמוך, נוקשות פרקים בעיקר בבוקר ועוד הטיפול הקונוונציונלי יהיה  במשככי כאבים סטרואידים ולא סטרואידים, תרופות אלו מפחיתות את הסבל, לעיתים במחיר תוצאות לוואי משמעותיות בגוף ובנפש.
אפשר לחזק את הגוף ולסגל אורח חיים שיש בו מניעה למחלות פרקים, על ידי פעילות גופנית יומיומית, סקס, מקלחות קרות וחמות, והימנעות ממאכלים מסויימים, (תפוחי אדמה, עגבניות, פלפלים חצילים, מוצרי חלב),הימנעות מעישון, מפירות חמוצים, שומנים ועוד.

הטיפול ההומאופתי תרופות הומאופתיות יכולות לעצור את הדלקת ואף לרפא אותה כליל. ככל שהפנייה לטיפול הומאופתי נעשית בשלבים מוקדמים של המחלה, לפני שנעשה נזק בלתי הפיך למפרקים, סיכויי החלמה גבוהים יותר. יש תרופות הומאופאתיות רבות שיכולות להקל על הכאב ולהביא לשיפור מהותי במצב.  תרופות הומאופאתיות יכולות להילקח במקביל לתרופות אחרות ובמשך הזמן אפשר יהיה בתיאום עם הרופא המטפל לוותר על התרופות הקונוונציונליות.


לדוגמא: אם הכאבים בוערים ומחמירים בחימום ומשתפרים בקירור המקום תרופה בשם אפיס יכולה לעזור, אם הכאב משתפר במשך התנועה אולי אוג ארסי היא התרופה, ואם מחמיר בתנועה יכול להיות שיש צורך בבריוניה. אבל התרופה שתביא לשינוי הגדול ביותר ותטפל בשורש הבעיה שהביאה לפריצה המחלה היא התרופה הקונסטיטוציונית, כלומר זו הלוקחת בחשבון את מכלל הנטיות והאפיונים של המטופל, והיא תינתן  על פי סימנים ואפיונים הקשורים לא רק בכאב ובסימטומים של המחלה אלא לפי התמונה הכללית שתתקבל בשיחה הראשונה.

דלקת פרקים ניווניתגם בדלקת פרקים ניוונית יש לתרופות הומיאופתיות אפשרות להקל על הכאב,אלו  מצבים של פגיעה בסחוס ובשל כך היווצרות בליטות בעצם, מצב המביא לכאב בתנועה וקושי בתפקוד תקין של המפרק. הכאבים מורגשים בעיקר אחרי מאמץ, ובבוקר, ובמזג אויר לח. זאת מחלה שפוגעת באחוז ניכר מאנשים מעל לגיל 50, וניתן לשפר את המצב ולמנוע סבל על ידי התאמת תרופה הומאופאתית, לפי אפיון הכאב:אם מוחמר בקור או בחום, או בשינוי מזג אוויר או במאמץ, כל אלה יובילו לתרופות הומיאופתיות שונות שיילקחו פעם או פעמיים ביום ויביאו במהירת להקלה. תרופה קונסטיוציונית תביא להפסקת תהליך הניוון ואף לשיקום הנזק שכבר נעשה. לעיתים בגלל שנים של לקיחת תרופות סטרואידיות הטיפול ההומיאופתי ינתן באופן עדין, כפית נוזל פעמיים בשבוע ובהדרגה יבנה איזון ועמידות כך שההתקפים יחלשו והדלקת תפחת, ורק אחרי שיהיה ברור שהכיוון נכון והשיפור ברור יהיה אפשרי לחשוב על הפחתת התרופות הקונוונציונליות..