מילדות רציתי לרפא – כשגדלתי התלבטתי האם ללמוד רפואה, או פסיכולוגיה (האם ריפוי מתחיל בנפש? האם מחלה וכאב בגוף מבטאים כאב נפשיהאם טיפול נפשי ירפא אולקוס?) או אולי ללמוד פילוסופיה כדי לדעת איך לחשוב ולהבין יותר?
בסופו של דבר באוניברסיטה העברית למדתי פסיכולוגיה ופילוסופיה לתואר הראשון ופסיכולוגיה לתואר שני אבל רק כשנרפאתי בטיפול הומאופתי הבנתי שיש רפואה הוליסטית שמכוונת לרפא גם את הגוף וגם את הנפש.
למדתי הומאופתיה קלאסית ורפואה מערבית במשך 4 שנים, את הסטאז עשיתי בשערי צדק בירושלים, ובקליניקות פרטיות,עם רופאים שהם גם הומאופתים (דר סיגל), (דר קליינברגר) ןפסיכיאטרית (דר אירירה) . ב1999 כשסימתי לימודים וסטאז והצטרפתי לאגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית, נרשמתי במשרד הבריאות, ולימדתי בבית ספר מקצועי להומאופתים בירושלים (תוכנית 4 שנים בניהולה של ד"ר סוזן קליינברגר שמיועדת בעיקר למטפלים).עד 2016 לימדתי וניהלתי את תוכנית הסטאז, הנחיתי מתמחים וליוויתי הומאופתים בתחילת דרכם.במקביל טיפלתי בהומאופתיה ב3 קליניקות פרטיות.
לאורך השנים המשכתי להתעניין בשאלה מהו ריפוי, מה גורם לסבל ומחלה. לימדתי ולמדתי גישות שונות איך להתאים אינדיבידואלית תרופה הומאופתית, וגם השתלמתי והוסמכתי בגישות פסיכולוגיות שהמשותף לכולן היא ההכרה ביכולת ריפוי עצמי והסתמכות על תהליכי ריפוי טבעים, חיפשתי ומצאתי גישות שמחפשות דרכים לעורר תהליכים שכאלה. (פסיכולוגית העצמי, פסיכולוגיה יונגיאנית, קוהוט, גישות הומניסטיות, פסיכותירפיה התמקדות על פי ג'נדלין ועוד). לאורך השנים טיפלתי במבוגרים וילדים בקליניקה פרטית בתל אביב ירושלים ובמנהטן.