חרדת נטישה, קושי בפרידות

עם החזרה ללימודים התפתחו אצל דניאל הסימפטומים הבאים:
לא מוכן להישאר לבד
לא יכול להירדם
כאבי ראש כאבי בטן, שלשול קושי לנשום
לא רוצה להיפרד מאמא בבית הספר, כל פרידה מאמא מלווה בבכי ותחנונים לבוא איתה לעבודה או שתחזיר אותו הביתה..
חוסר שקט גם כשנמצא עם אמא
הוריו ספרו ששבוע לפני תחילת הלימודים אמו של הילד אושפזה בגלל דלקת בתוספתן. היה צורך לנתח. כל זה עורר פחדים רבים אצל הילד.. יועצ בית הספר המליצה על טיפול פסיכולוגי שיעזור לילד להתגבר על פחד הפרידה. הוריו פנו להומאופתיה, הילד קיבל תרופה הומאופתית (ARS-A  שהתאימה למצבו ספציפי אבל לא תתאים לילד אחר שמפחד להיפרד).  וכעבור כמה ימים הודיעו הוריו שהילד הרבה יותר רגוע ומוכן להיפרד בלי סצינות. כעבור שבוע לא היה זכר לחוסר השקט  לחרדה ולהתקפי הזעם..

פחד מחושך עדן בן תשע ונטע בת 11 

עדן  פוחד מכל דבר, בעיקר מפחד ללכת לישון. בחושך הוא רואה צללים זוחלים מהקירות לכיוונו והצללים נראים כמו מפלצות או איזה חיה קדומה. לפני השינה הוא  בוכה ומקיא.
 
נטע לא מוכנה לישון בחדרה ונרדמת רק בין הוריה. אם היא נשארת בחדרה היא רואה כל מיני חיות מפחידות זוחלות על הרצפה או על השמיכה.

כמו עדן היא מבינה שזה הדימיון שלה ואין שם כלום אבל הפחד חזק ממנה. שני הילדים נפטרו מהפחדים באמצעות אותה תרופה כי לשניהם קוים מאפינים דומים, שהובילו לבחירת אותה התרופה. (תרופה מצדפה - קלקריאה קרבוניקה). לפי המידע שהתקבל מההורים (שני הילדים לא מכירים זה את זו) התפתחו מאוחר, הוצאת השיניים אצלם היתה מלווה בחום ובכאבים, שניהם תוארו  כחולמנים ואיטים בלימודים, נלחצים בקלות, שונאים לרוץ ולהתעמל, נוטים להצטנן, סובלים מקור, מעצירות.. הילדים שימצאו תועלת בתרופה הזאת לעיתים קרובות מפחדים מחושך, מפלצות וכל מיני בעלי חיים.